תחשבו על הסיטואציה הבאה: הסטארט-אפ שלכם נמצא בנקודת קצה. ה-Runway מתקצר, סבב הגיוס הבא על הפרק, אבל בחדר הישיבות יש פיצוץ קולני. ה-CEO וה-CTO צורחים זה על זה. ה-CEO טוען שה-CTO "מנסה להקטין אותו ולשלוט בחברה", וה-CTO בטוח שה-CEO לעולם לא יעריך את העבודה הקשה שלו ותמיד ייקח לעצמו את כל הקרדיט. אם תקשיבו לטון ולמילים שלהם, תרגישו שמשהו שם לא רציונלי. זה לא דיון על KPIs, אקוויטי או Roadmap. זה מרגיש אישי מדי, טעון מדי, וכאילו הדיון הזה כבר התרחש אלף פעמים בעבר. צדקתם לחלוטין. הדיון הזה אכן התרחש בעבר, אבל לא בחברה הזו.
הבאג האנושי: חזרה כפייתית (Repetition Compulsion)
בעולם הפסיכולוגיה קיים מושג מרתק שנקרא Repetition Compulsion, חזרה כפייתית. המונח נטבע במקור על ידי זיגמונד פרויד, אך היה זה קארל יונג (Carl Jung) שלקח אותו למחוזות הריפוי והצמיחה העסקית והאישית.
יונג הסביר שלתת-המודע שלנו יש נטייה חזקה לשחזר ולייצר מחדש סיטואציות ומערכות יחסים מכאיבות או לא פתורות מהעבר המוקדם שלנו (ה"קומפלקסים" שלנו). למה שמישהו יעשה לעצמו דבר כזה מרצונו? לפי יונג, התת-מודע לא מנסה להרוס אותנו, הוא מנסה לרפא אותנו. הוא מייצר את אותה דרמה ישנה פעם נוספת, מתוך תקווה לא מודעת שהפעם, עם השותף הנוכחי, בסטארט-אפ הנוכחי, אנחנו נצליח "לתקן את הסוף", להשיג שליטה ולנצח.
בעולם ההייטק, מייסדים נוטים, בלי לשים לב, לבחור שותפים עסקיים או משקיעים שיושבים בדיוק על משבצת "הפצע הישן" שלהם. ה-CEO שחווה אב ביקורתי מדי ישחזר את הדינמיקה הזו מול הדירקטוריון. ה-CTO, שהרגיש מקופח בילדותו מול אחיו המוצלח, ירגיש ששותף עסקי מנכס לעצמו את ההצלחה. וכך, במקום לנהל חברה, הצדדים מנהלים מחזה תיאטרון של הילדות שלהם.
מניהול קונפליקטים ל-Refactoring פסיכולוגי
כשהלולאה האינסופית הזו (Infinite Loop) מופעלת, שום פתרון לוגי לא יעזור. הצדדים תקועים במה שנקרא בגישור "The Loop", חזרה אובססיבית על אותן טענות ואותן פגיעויות. אם ניתן להם להמשיך, הם ישרפו את ה-Runway, יסכנו את הקניין הרוחני ובסוף יפרקו את החברה. בדיוק כאן, הגישור המודרני נכנס לתפקיד של קוטע לולאה (Interrupt). המגשר לא מגיע כדי לשפוט מי צודק, אלא כדי לבצע Refactoring מוחלט לדינמיקה הניהולית:
- זיהוי הארכיטקטורה של הלופ: המגשר המקצועי מזהה מיד מתי הדיון מפסיק להיות עסקי והופך לשחזור של חזרה כפייתית. עצם עצירת הדיון ושיקוף התבנית לצדדים ("שימו לב שאנחנו חוזרים שוב ושוב לאותה נקודה רגשית") עוזרים להעביר את האירוע מהחלק האמוציונלי במוח אל החלק הרציונלי.
- הפרדת ישויות (De-coupling): המגשר עוזר לצדדים לנתק את הדמויות מהעבר מהאנשים שיושבים מולם בחדר בהווה. כשה-CEO מבין שה-CTO שמולו הוא לא אבא שלו, וכשה-CTO מבין שה-CEO הוא לא אחיו, המטען הרגשי צונח ב-90%.
- כתיבת "סוף חדש" למוצר: לפי הגישה היונגיאנית, המשבר הוא פתח לצמיחה. הגישור מאפשר לצדדים להפסיק לנסות "לתקן" את העבר, ולהתחיל להגדיר חוקי משחק חדשים, בריאים ומבוססי אינטרסים להמשך הדרך המשותפת שלהם.
שורה תחתונה
אם אתם מזהים שבצוות הניהולי שלכם, או בסטארט-אפ שאתם מלווים, יש קונפליקט שחוזר על עצמו בלולאה שקשה להסביר רציונלית, אל תחכו שהקוד יישבר לחלוטין. מדובר בכפיית חזרה קלאסית. תהליך גישור ממוקד, חד ורגיש במצבים כאלו אינו מותרות, הוא ה-Fail-safe המבני היחיד שיכול להציל את החברה שלכם מעצמה.